עד לימינו אלה שאלת הסיבה לפרוץ מרד בר כוכבא נשארה בלתי פתורה. חוקרים רבים עדיין חלוקים בשאלה זו וככל הנראה עם המידע שיש בידי החוקרים כיום, לא בנמצא מספיק ראיות על מנת להגיע למסקנה ברורה בצורה חותכת. שלא כמו המרד הגדול שתואר בצורה מקיפה ע"י מקורות היסטוריים רבים כספרי המקבים, מרד בר-כוכבא מאוזכר בצורה שטחית בחיבורים שנכתבו זמן רב לאחר תום המרד.
שני אירועים מרכזיים שנזכרים כגורמים לפרוץ המרד הם: החלטת הדריאנוס על הקמת איליה קפיטולינה, הפיכת ירושלים לעיר אלילית לכל דבר וכן גזירת איסור המילה. מטבעות שנמצאו בחפירות ארכיאולוגיות הסירו ספק מן העובדה שאיליה קפיטוליניה נוסדה עוד לפני פרוץ מרד בר-כוכבא בזמן ביקורו של הדריאנוס בא"י בשנת 130 לפנה"ס אך שאלת תיארוכה של גזירת איסור המילה נותרה בעינה. ישנם הטוענים שגירת המילה קדמה לפרוץ המרד והיוותה למעשה "הקש ששבר את גב הגמל" בבחינת היהודים ויש הטוענים שגזירת איסור המילה באה כעונש על היהודים בעקבות תוצאותיו של המרד.
האיסור על הסירוס ידוע לנו מהמקורות הלטיניים עוד מתקופתם של הקיסרים נרווה ודומיטיאנוס, חוק כללי שלא רק היהודים ברחבי האימפריה הושפעו ממנו. בחיבור 'חיי הדריאנוס' שמתוך ההיסטוריה אוגוסטה נאמר שהיהודים פתחו במלחמה משום "שנאסר עליהם להטיל מום באברי מינם" אך ככל הנראה שמהימנותו של מקור זה מוטל בספק. סמולווד מציינת כי בקטע מתוך היגסטות של יוסטינאנוס ( 8,11,1 XLVIII) מוזכר איסור כללי על המילה שחל על כל העמים באימפריה ובינהם היהודים, על פי הקטע אנטונינוס פטר את היהודים מהחובה לציית לחוק לכן סביר להניח שהדריאנוס לפניו הוא זה שהחיל את החוק גם על היהודים. לכן נשאלת השאלה האם גזירת המילה היא זו שהביאה לפרוץ המרד או היא באה בעקבותיו?
גייגר טוען שיש לשייך את הגזירות לאנטוניוס פיוס הקיסר שבא לאחר הדריאנוס וזאת משום שלטענתו אין ראיות מוצקות מספיק לקביעה שהגזירה נקבעה טרם המרד. גייגר טוען שאין מקורות אמינים מספיק לקביעה חותכת ואין להשתשמש בציטוטים מתוך ההיסטוריה אוגוסטה מפאת חוסר אמינותו, טענה שלדבריו שמקובלת על מרבית החוקרים החשובים. כמו כן העובדה שאנטוניוס פיוס איפשר ליהודים למול את צאצאיהם מחזקת את הטענה שקודמו הדריאנוס גזר את גזירת המילה שאותה אנטונינוס התיר. על פי מקורות ערביים נבטים ניתן להסיק שגזירת איסור המילה מתוארכת לתקופתו של הדריאנוס כשם שניתן לתארכה לתקופתו של פיוס. גם על השומרונים אוסרה המילה כחלק מגזירת הסירוס והתיעוד הוא מימי אוריגנס בלבד מהמחצית השנייה של המאה השלישית, לאחר זמנו של הדראינוס. פאפירוסים מצריים מעידים על כך שגם עליהם הוטלה גזירת המילה אך אף אחת מהתעודות לא קודמת את זמנן של אנטונינוס פיוס. בעניין זה סמולווד תמימת דעים עם גייגר וטוענת כי במקרה זה צריך להניח שהמרד לא היה מחאה נגד דיכוי דתי אלא ניסיון מחודש לכונן עצמאות מדינית יהודית.
מתוקף דברים אלה מגיע גייגר למסקנה שאת איסור המילה צריך לשייך לזמנו של אנטונינוס פיוס שעליו יש ידיעה ודאית שהוא דן בעייני המילה ולא להדריאנוס שהקשרו לגזירת המילה הוא בגדר השערה בלבד.
נקודה נוספת שמעלה גייגר הוא מתוך מקורות חז"ל שמזכירים את גזירת איסור המילה יחד עם גזירות נוספות שהוטלו ע"י הרומאים כמו איסור קריאת שמע, הקהלת קהילות והנחת תפילין שהיו גזירות כלליות באימפריה ולאו דווקא כוונו כנגד דת מסויימת. מכאן סביר להניח שזמן הגזירות היה חופף ולכן אין גם שום ראייה לכך שגזירת המילה הקדימה בזמנה את שאר הגזירות.
גייגר מציע מבט על עניין החקיקה הרומית מזוית אחרת, לטענתו ישנה סבירות גבוהה שגזירות מסויימות נחקקו ע"י נציבים מקומיים ומתוך שיקול דעתם. מסורות חז"ליות רבות מזכירות לגנאי את הנציב "טורנוס רופוס" בסמיכות לגזירות רבות ולגזירת המילה בפרט לכן אין זה מן הנמנע שגזירת המילה לא הוטלה ע"י הקיסר אלא ע"י טיניוס רופוס שהיה המושל הרומי באותה תקופה שהחליט להתנקם ביהודים לאחר התמרדותם בעקבות יסודה של העיר איליה קפיטולינה, רק בזמנו של הקיסר אנטונינוס פיוס מקבלים היהודים היתר לשוב ולמול את בניהם ושגזירות מדרגת חומרה מסויימת לא תינתן לשיקול דעתם של נציבים מקומיים.
חוקרים כמ. ראבילו משייכים את זמן הטלת גזירת המילה לתקופה שלפני המרד, ראבילו משתמש באותו ציטוט 'מחיי אדריאנוס' "באותו זמן פתחו גם היהודים במלחמה משום שאסרו עליהם לפגוע באברי מינם" וטוען שלא כדעת גייגר שיש להתייחס למקור זה כמקור מהימן. מקורות לטיניים מציינים שחוק הסירוס נחקק כחוק כללי באימפריה הרומית ע"י הקיסרים נרווה ודומיטיאנוס, מתקבל על הדעת בתרבות הרומאית שפיארה את גוף האדם ואסרה את השחתתו. לטענת ראבילו הדריאנוס שב והשתמש בחוק זה ואף הכליל את המילה באיסור הסירוס. במקורות רומים שמזכירים את הצו אנו מוצאים את המילה”Excidere” שפירושה "לחתוך", זוהי מילה כללית שניתן להניח שהיא כוללת בתוכה גם המילה "Circumcidere" שפירושה "למול". במקורות נוספים מוזכרים שני המונחים הללו בסמיכות ובהחלט ניתן לראות את הקשר בינהם, ניתן בהחלט לשער שגם הדריאנוס השתמש במילה “Excidere” וכלל בתוכה גם את האיסור על המילה.
ראבילו מביא סימוכין נוספים מתוך מקורות יהודיים על מנת לבסס את טענתו לקדימות גזירת המילה למרד, המכילתא דר' ישמעאל מספרת על מעשי קידוש השם ע"י קיום טקס ברית מילה כנגד דין מלכות ותוך סיכון נפשות. ראבילו משווה בין התיאור במיכלתא למקורות הרומיים ומוצא התאמה בינהם גם בתיאור החוק וגם בתיאור העונש, מה שמחזק את טענתו לקדימות גזירת המילה למרד. ראבילו נעזר במקור זה ובמקורות נוספים על מנת לבסס את מסקנתו שאיסור המילה נקבע ע"י הדריאנוס בסביבות 129 לספירה בשעת ביקורו באזור וכך שגזירה זו היוותה גורם מכריע בסיבות לפרוץ הפולמוס האחרון.
משה דוד הר מחזיק בדעתו של ראבילו שגזרת המילה קדמה למרד ומציין שבשנת 130 לספה"נ עבר הדריאנוס ביהודה בדרכו חזרה ממצרים לסוריה ושבמהלכה קרה מאורע שבו ניתן לתלות את הסיבה לפרוץ המרד. לדעתו הדריאנוס הרחיב את איסור הסירוס שהטיל דומיטיאנוס וכלל בה גם את המילה מה שהביא את היהודים למרוד.
לסיכום, ניתן לראות שדעת החוקרים אינה תמימה בשאלה האם גזירת המילה קדמה למרד או שמא היא באה כתגובה לפרוץ המאורעות. טוב עושים אלו החוקרים שעומדים במקום הספק ואינם מתפתים להכריע בסוגייה שאין לה ראייה חותכת. כאשר אין וודאות ניתן לשקול את הדברים האמורים בעזרת השכל הישר, common sense , כאשר אין די בממצאים ההיסטורים, יש לזכור כי בכל זאת מדובר בבני אדם ומעלליהם, על החוקר לנסות לשים עצמו במקומם של דמויות המפתח על מנת לבחון את הדברים מזוית ראייה אחרת שאולי תביא לראייה חדשה של הדברים ובחינתם מחדש. חוקרים כגייגר וראבילו מביאים חיזוקים לטענותיהם לכאן או לכאן מבלי אפשרות הכרעה ממשית, הגיונית טענתו של גייגר שניתן לקשור בין הופעתה של גזירת המילה אצל חז"ל לשאר גזירות הדת מה שמחזק את טענתו לאיחור הגזירה לעומת המרד, ומצד שני קשה לטעון כנגד המצדדים בכךjavascript:void(0) שביטול גזירת המילה ע"י אנטונינוס פיוס מחזקת את טענתם שהגזרה קדמה למרד. טוב אעשה אם אשאיר את הנושא פתוח לדיונים נוספים ולא אצדד בצד זה או אחר תוך ציפייה לכך שההיסטוריה תחשוף את פניה ותסיר כל ספק מליבנו.
מאת גיא גוטרימן, כל הזכויות שמורות.
שני אירועים מרכזיים שנזכרים כגורמים לפרוץ המרד הם: החלטת הדריאנוס על הקמת איליה קפיטולינה, הפיכת ירושלים לעיר אלילית לכל דבר וכן גזירת איסור המילה. מטבעות שנמצאו בחפירות ארכיאולוגיות הסירו ספק מן העובדה שאיליה קפיטוליניה נוסדה עוד לפני פרוץ מרד בר-כוכבא בזמן ביקורו של הדריאנוס בא"י בשנת 130 לפנה"ס אך שאלת תיארוכה של גזירת איסור המילה נותרה בעינה. ישנם הטוענים שגירת המילה קדמה לפרוץ המרד והיוותה למעשה "הקש ששבר את גב הגמל" בבחינת היהודים ויש הטוענים שגזירת איסור המילה באה כעונש על היהודים בעקבות תוצאותיו של המרד.
האיסור על הסירוס ידוע לנו מהמקורות הלטיניים עוד מתקופתם של הקיסרים נרווה ודומיטיאנוס, חוק כללי שלא רק היהודים ברחבי האימפריה הושפעו ממנו. בחיבור 'חיי הדריאנוס' שמתוך ההיסטוריה אוגוסטה נאמר שהיהודים פתחו במלחמה משום "שנאסר עליהם להטיל מום באברי מינם" אך ככל הנראה שמהימנותו של מקור זה מוטל בספק. סמולווד מציינת כי בקטע מתוך היגסטות של יוסטינאנוס ( 8,11,1 XLVIII) מוזכר איסור כללי על המילה שחל על כל העמים באימפריה ובינהם היהודים, על פי הקטע אנטונינוס פטר את היהודים מהחובה לציית לחוק לכן סביר להניח שהדריאנוס לפניו הוא זה שהחיל את החוק גם על היהודים. לכן נשאלת השאלה האם גזירת המילה היא זו שהביאה לפרוץ המרד או היא באה בעקבותיו?
גייגר טוען שיש לשייך את הגזירות לאנטוניוס פיוס הקיסר שבא לאחר הדריאנוס וזאת משום שלטענתו אין ראיות מוצקות מספיק לקביעה שהגזירה נקבעה טרם המרד. גייגר טוען שאין מקורות אמינים מספיק לקביעה חותכת ואין להשתשמש בציטוטים מתוך ההיסטוריה אוגוסטה מפאת חוסר אמינותו, טענה שלדבריו שמקובלת על מרבית החוקרים החשובים. כמו כן העובדה שאנטוניוס פיוס איפשר ליהודים למול את צאצאיהם מחזקת את הטענה שקודמו הדריאנוס גזר את גזירת המילה שאותה אנטונינוס התיר. על פי מקורות ערביים נבטים ניתן להסיק שגזירת איסור המילה מתוארכת לתקופתו של הדריאנוס כשם שניתן לתארכה לתקופתו של פיוס. גם על השומרונים אוסרה המילה כחלק מגזירת הסירוס והתיעוד הוא מימי אוריגנס בלבד מהמחצית השנייה של המאה השלישית, לאחר זמנו של הדראינוס. פאפירוסים מצריים מעידים על כך שגם עליהם הוטלה גזירת המילה אך אף אחת מהתעודות לא קודמת את זמנן של אנטונינוס פיוס. בעניין זה סמולווד תמימת דעים עם גייגר וטוענת כי במקרה זה צריך להניח שהמרד לא היה מחאה נגד דיכוי דתי אלא ניסיון מחודש לכונן עצמאות מדינית יהודית.
מתוקף דברים אלה מגיע גייגר למסקנה שאת איסור המילה צריך לשייך לזמנו של אנטונינוס פיוס שעליו יש ידיעה ודאית שהוא דן בעייני המילה ולא להדריאנוס שהקשרו לגזירת המילה הוא בגדר השערה בלבד.
נקודה נוספת שמעלה גייגר הוא מתוך מקורות חז"ל שמזכירים את גזירת איסור המילה יחד עם גזירות נוספות שהוטלו ע"י הרומאים כמו איסור קריאת שמע, הקהלת קהילות והנחת תפילין שהיו גזירות כלליות באימפריה ולאו דווקא כוונו כנגד דת מסויימת. מכאן סביר להניח שזמן הגזירות היה חופף ולכן אין גם שום ראייה לכך שגזירת המילה הקדימה בזמנה את שאר הגזירות.
גייגר מציע מבט על עניין החקיקה הרומית מזוית אחרת, לטענתו ישנה סבירות גבוהה שגזירות מסויימות נחקקו ע"י נציבים מקומיים ומתוך שיקול דעתם. מסורות חז"ליות רבות מזכירות לגנאי את הנציב "טורנוס רופוס" בסמיכות לגזירות רבות ולגזירת המילה בפרט לכן אין זה מן הנמנע שגזירת המילה לא הוטלה ע"י הקיסר אלא ע"י טיניוס רופוס שהיה המושל הרומי באותה תקופה שהחליט להתנקם ביהודים לאחר התמרדותם בעקבות יסודה של העיר איליה קפיטולינה, רק בזמנו של הקיסר אנטונינוס פיוס מקבלים היהודים היתר לשוב ולמול את בניהם ושגזירות מדרגת חומרה מסויימת לא תינתן לשיקול דעתם של נציבים מקומיים.
חוקרים כמ. ראבילו משייכים את זמן הטלת גזירת המילה לתקופה שלפני המרד, ראבילו משתמש באותו ציטוט 'מחיי אדריאנוס' "באותו זמן פתחו גם היהודים במלחמה משום שאסרו עליהם לפגוע באברי מינם" וטוען שלא כדעת גייגר שיש להתייחס למקור זה כמקור מהימן. מקורות לטיניים מציינים שחוק הסירוס נחקק כחוק כללי באימפריה הרומית ע"י הקיסרים נרווה ודומיטיאנוס, מתקבל על הדעת בתרבות הרומאית שפיארה את גוף האדם ואסרה את השחתתו. לטענת ראבילו הדריאנוס שב והשתמש בחוק זה ואף הכליל את המילה באיסור הסירוס. במקורות רומים שמזכירים את הצו אנו מוצאים את המילה”Excidere” שפירושה "לחתוך", זוהי מילה כללית שניתן להניח שהיא כוללת בתוכה גם המילה "Circumcidere" שפירושה "למול". במקורות נוספים מוזכרים שני המונחים הללו בסמיכות ובהחלט ניתן לראות את הקשר בינהם, ניתן בהחלט לשער שגם הדריאנוס השתמש במילה “Excidere” וכלל בתוכה גם את האיסור על המילה.
ראבילו מביא סימוכין נוספים מתוך מקורות יהודיים על מנת לבסס את טענתו לקדימות גזירת המילה למרד, המכילתא דר' ישמעאל מספרת על מעשי קידוש השם ע"י קיום טקס ברית מילה כנגד דין מלכות ותוך סיכון נפשות. ראבילו משווה בין התיאור במיכלתא למקורות הרומיים ומוצא התאמה בינהם גם בתיאור החוק וגם בתיאור העונש, מה שמחזק את טענתו לקדימות גזירת המילה למרד. ראבילו נעזר במקור זה ובמקורות נוספים על מנת לבסס את מסקנתו שאיסור המילה נקבע ע"י הדריאנוס בסביבות 129 לספירה בשעת ביקורו באזור וכך שגזירה זו היוותה גורם מכריע בסיבות לפרוץ הפולמוס האחרון.
משה דוד הר מחזיק בדעתו של ראבילו שגזרת המילה קדמה למרד ומציין שבשנת 130 לספה"נ עבר הדריאנוס ביהודה בדרכו חזרה ממצרים לסוריה ושבמהלכה קרה מאורע שבו ניתן לתלות את הסיבה לפרוץ המרד. לדעתו הדריאנוס הרחיב את איסור הסירוס שהטיל דומיטיאנוס וכלל בה גם את המילה מה שהביא את היהודים למרוד.
לסיכום, ניתן לראות שדעת החוקרים אינה תמימה בשאלה האם גזירת המילה קדמה למרד או שמא היא באה כתגובה לפרוץ המאורעות. טוב עושים אלו החוקרים שעומדים במקום הספק ואינם מתפתים להכריע בסוגייה שאין לה ראייה חותכת. כאשר אין וודאות ניתן לשקול את הדברים האמורים בעזרת השכל הישר, common sense , כאשר אין די בממצאים ההיסטורים, יש לזכור כי בכל זאת מדובר בבני אדם ומעלליהם, על החוקר לנסות לשים עצמו במקומם של דמויות המפתח על מנת לבחון את הדברים מזוית ראייה אחרת שאולי תביא לראייה חדשה של הדברים ובחינתם מחדש. חוקרים כגייגר וראבילו מביאים חיזוקים לטענותיהם לכאן או לכאן מבלי אפשרות הכרעה ממשית, הגיונית טענתו של גייגר שניתן לקשור בין הופעתה של גזירת המילה אצל חז"ל לשאר גזירות הדת מה שמחזק את טענתו לאיחור הגזירה לעומת המרד, ומצד שני קשה לטעון כנגד המצדדים בכךjavascript:void(0) שביטול גזירת המילה ע"י אנטונינוס פיוס מחזקת את טענתם שהגזרה קדמה למרד. טוב אעשה אם אשאיר את הנושא פתוח לדיונים נוספים ולא אצדד בצד זה או אחר תוך ציפייה לכך שההיסטוריה תחשוף את פניה ותסיר כל ספק מליבנו.
מאת גיא גוטרימן, כל הזכויות שמורות.
ביבלוגרפיה:
הר, מ.ד 'סיבותיו של מרד בר כוכבא' ציון מ"ג, תשל"ח, ע"מ 1-11.
גייגר, י. 'הגזירה על המילה ומרד בר כוכבא' ציון מ"א, תשל"ו, ע"מ 139-141.
ראבילו, מ.א 'גזירת המילה כאחד הגורמים למרד בר כוכבא' בתוך: אופנהיימר, א ורפפורט 'מרד בר כוכבא מחקרים חדשים' יד בן צבי, ירושלים, תשמ"ד, ע"מ 27-46
סמולווד מ.א 'החקיקה של הדריאנוס ושל אנטונינוס פיוס לאיסור המילה' ע"מ 71-83
שטרן, מ. 'התקופה הרומית ביזנטית' מתוך שביט, י. 'ההיסטוריה של א"י' ירושלים,
